במרכול ניתן למצוא מגוון גדול של מוצרי מזון מסוגים שונים. ישנם מרכולים בסדרי גודל קטנים, כגון המינימרקט או המכולת השכונתית, אשר מחזיקים אך ורק מוצרי מזון המסופקים מהיצרן. דוגמאות לכך יש בשפע: מוצרי חלב, מזון יבש, דברי מאפה, מוצרים קפואים, משקאות וכולי. זאת להבדיל מהמרכולים הגדולים, הסופרמרקטים, המכילים מחלקות שונות, כמו "מחלקת בשר ועוף", "מעדנייה", "מחלקת דגים", "מחלקת אפייה" ואף מחלקה או דוכן למכירה בתפזורת של ממכר פיצוחים ותבלינים – הכול בהתאם לגודל השטח של העסק ומיקומו ביחס לאזור. לעסק שטעון רישוי עסק התכנון המוקפד והמדוקדק של המרכול נועד להאריך ככל האפשר את זמן שהותם של הלקוחות בחנות, ולחשוף אותם לכמות המרבית של המוצרים השונים במטרה להוריד את סף הגירוי ולהגביר את פוטנציאל המכירה.
מקומם של המרכולים הקטנים – מינימרקטים ומכולות – הוא בדרך כלל בתוך שכונות מגורים, כמובן בהתאם לאוכלוסייה באזור. ככל שקהל הלקוחות מבוגר יותר, הוא זקוק לקרבתו של מרכול זמין במרחק הליכה מהבית. לעומת זאת, הסופרמרקטים הגדולים ממוקמים באזורי תעשייה מחוץ למרכזי הערים. אין ספק שקיים הבדל משמעותי במחירים לצרכן בין המרכולים הקטנים למרכולים הגדולים, אך בסופו של דבר הכול הלוא יחסי כאשר אנו מציצים לסל הקנייה הממוצע של הקונה.
מהם תנאי האחסון בעסקים מסוג זה ואיזו השפעה יש לשטח המרכול?
ברגע שעסק מוכר מוצרי יסוד – מוצרי חלב, ביצים ולחם – הוא מוגדר תחת הכותרת מרכול. שטחו המינימלי של המרכול הוא 20 מ"ר, כולל המחסן, אך הדרישה היא גם לחדר שירותים. הנוסחה לחלוקה היא פשוטה למדי – עשרים אחוזים (20%) משטח המכירה הם מחסן. אף שהדבר אינו רשום במפורש בתקנות, הדבר ידוע היטב למתכננים בתחום.
כמה תנאים שכדאי לדעת בנוגע למרכולים:
1. מכירת מזון מבושל אסורה במרכולים קטנים (תלוי בתכנון המרכול ובגודלו).
2. מעברים בין המידוף – מינימום 1.5 מטר.
3. מזון לבעלי חיים יופרד מהמזון הכללי בעסק.
4. שטח המחסן הוא עשרים אחוזים משטח המכירה במרכולים של עד 200 מ"ר.
5. ירקנייה בשטח המרכול דורשת טיפול מיוחד ונפרד.
6. באטליז, מעדנייה, מחלקת דגים ומחלקת אפייה – נדרש פריט רישוי נוסף ומחלקות נפרדות.
7. יש לייעד שטח להחזרות (מוצרים שחוזרים לספקים) בנפרד משטח אחסון המזון.
מה ההבדל בין פריט רישוי 4.7 ב' לפריט רישוי 4.7 ד'?
אומנם שני פריטי הרישוי מתאימים למרכול מכירת מזון ומוצרי צריכה כולל פרות וירקות, בשרים ועופות קפואים וכו'.. ושניהם מאפשרים שילוח של מזון
ההבדל בין השניים מהותי במיוחד, פריט רישוי 4.7 ד' מאפשר גם טיפול במזון (אטליז, מעדנייה, אפייה, דגים טריים) בעצם מאפשר לשלב את האפשרות לעבוד עם מזון בשטח המרכול, מתאים לסופרים או/ מרכולים שיש להם צורך בזה, הרישוי מול גורמי האישור אף הוא שונה.
לדוגמא: בפריט רישוי 4.7 ב' עד 300 מ"ר של עסק, מתאפשר להגיש תצהיר כבאות, דבר המקל מאוד על בעל העסק. שיקול נוסף, הליך הרישוי בפריט רישוי 4.7 ד' הינו מלא מול משרד הבריאות משמע נדרש לאשר תכניות ולקבל את אישורם הכתוב בטרם קבלת רישיון העסק, בפריט רישוי 4.7 ב' - מדובר על "ידיעה" בלבד.
מומחים ברישוי עסקים
הכלל הראשון במרכולים הוא סדר וניקיון, ושלכל מחלקה יהיו הנהלים שלה בנוגע לפעילות שבועית ברמת הניקיון.
משרד קלוד אדריכלים מלווה את לקוחותיו להצלחה עסקית בעזרת ליווי מקצועי. הליווי מתחיל בעבודה תברואתית קפדנית בשטח העסק במטרה לשמור על רמת ההיגיינה הנדרשת, הן של העובדים והן של המקום.
צברנו ניסיון רב בתחום המרכולים, ויעידו על כך הלקוחות המרוצים הרבים שהענקנו להם שירות מקצועי, אמין ויעיל אל מול כל גורמי האישור השונים, לרבות משרד הבריאות, שירותי הכבאות ומחלקות רישוי עסקים ברשויות המוניציפליות.
פנו אלינו עוד היום לקבלת הצעת מחיר ולליווי מקצועי בדרך לרישיון העסק שלכם.